צרו קשר: 03-7369426

נחזור אליך:
שם:
טלפון:
דוא"ל:

הדידקטיקה שלנו


הדידקטיקה שלנו


בעמוד זה תשובות לשאלות הבאות:
1. מהי דידקטיקה ומה פה "שלנו"?
2. הלקוח המרכזי הוא מעביר הידע
3. לכל מוצר נדרש שלב למידה הכולל את ניתוח התוכן, הקהל והמרחב.
4. עקרון הצוות: העבודה, בשלביה היצירתיים, נעשית בצוות
5. עקרון הפשטות: הפתרון הנכון ביותר הוא זה הפשוט ביותר
6. עקרון הצניעות והגמישות: בקרה פנימית ובקרה מצד הלקוח הם הכרחיים
7. שלבי העבודה השכיחים

וראו גם בעמוד "שאלות שלקוחות שואלים"
 
   

 
 
1. מהי דידקטיקה ומה פה "שלנו"?
דידקטיקה, מיוונית, היא תורה ההוראה.
כלומר, העקרונות המדעיים שמסבירים את מהלך העברת הידע.
 
אנו מבינים זאת כך:
למידה היא הבנייה של קשרים במערכת העצבים במוח האדם.
קשרים אלה נוצרים לנוכח קליטה של גירויים, וחיזוקם של הקשרים נעשה על ידי הבעה או שימוש מצד הלומד.
הגירויים כוללים: מידע חושי, מידע תנועתי, מידע מילולי ומידע רגשי – כולם יחד יוצרים תפיסה של מושג.
 
ההוראה אם כך מושתתת על יצירת מצבים או התנסויות, שבמהלכם נקלטים גירויים במערכת העצבים, נוצרים קשרים ביניהם, ומתהווה הלמידה הרצויה.
 
 
2. הלקוח המרכזי הוא מעביר הידע
הצוות הדידקטי נותן שירות למעביר הידע. הוא הלקוח המעשי, כלומר זה שיעשה שימוש במוצר. הצוות הדידקטי אינו מתיימר להחליף את מעביר הידע בעבודתו, אלא לספק לו תוכניות, עזרים והכשרה לביצוע עבודתו.
עבודת המעביר (הפעולה המתודית) היא התמחות בפני עצמה, שאינה מתחום מומחיותו הייחודית של הצוות הדידקטי.
 
בנוסף למעביר הידע אנו מתייחסים גם למזמין העבודה – הוא בעל החזון והעניין (אינטרס) לביצוע פעולת ההעברה;
וכן למקבלי הידע, הם 'קהל היעד'. המוצר אמור להתאים לקהלי היעד, אולם אין לצוות הדידקטי עניין לעבוד ישירות מולם.
 

3. לכל מוצר נדרש שלב למידה הכולל את ניתוח התוכן, הקהל והמרחב
א. ניתוח התוכן והגדרת הרעיון המרכזי להעברה
בהתאם לטיבו של הפרויקט כולל שלב זה היעזרות במומחה תוכן, קריאה של ספרות מקצועית, תחקיר ארכיונים וכדומה.
כל התשובות לשאלות בשלבים הבאים נגזרות כולן מהיקפו, טיבו ומהותו של התוכן. לפיכך תחקיר התוכן וניתוחו חייב להיות מקצועי ואף מדעי.
עם זאת, הגדרת הרעיון המרכזי להעברה אינה נעשית על ידי מומחה התוכן לבדו, משום שבדרך כלל המומחה מתקשה לראות את התוכן מנקודת הראות של ההדיוט.
 
ב. בחינת קהלי היעד (המעביר והמקבל)
בחינת קהל היעד כוללת התייחסות לצרכים וליכולות של מזמין המוצר, מעביר הידע ומקבלי הידע.
היכולות של קהל היעד נגזרות בדרך כלל מגילם והשכלתם. אלו הן שאלות הקשורות לפסיכולוגיה התפתחותית ופסיכולוגיה קוגניטיבית.
הצרכים של קהל היעד נגזרים בדרך כלל מהמסגרת שבתוכה הם פועלים וקשורים להיבטים של פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה ארגונית.
 
ג. בחינת המרחב שבתוכו תבוצע ההעברה: תכולתה וטיבה
הסביבה שבתוכה תבוצע ההעברה כולל התייחסות לסביבה הפיזית והסביבה הארגונית/חברתית.
בסביבה הפיזית יש להתייחס למרחב, לעזרים, לתופעות, למוצגים וכדומה. במקרים רבים אנו משתמשים במונח 'תשתית ההדרכה', כלומר התשתית הפיזית שעומדת לרשות פעולת ההעברה.
בסביבה הארגונית/חברתית יש להתייחס להרגלי העבודה, למבנה הארגוני וכדומה. לעיתים, נדרשת פעולת שינוי ארגוני (באמצעות מומחה לפיתוח ארגוני) על מנת לאפשר פעולת העברה תקינה.
 
 
4. עקרון הצוות: העבודה, בשלביה היצירתיים, נעשית בצוות
בהתאם לתפיסתנו את הידע כנבנה (מערך קשרים בין-עצביים), הרי שכל אדם פועל בתוך מסלולי החשיבה שלו עצמו. יצירתי ככל שיהיה העובד, הדרך היעילה ביותר להפיק משהו חדש, יצירתי, היא על ידי עימות של תפיסותיו עם עובד נוסף. בכלל זה הצורך לנסח במילים ברורות את מה שהוא חושב ומבין, הצורך לשכנע את האחרים בצדקת גישתו, ושילוב התגובות שהוא מקבל לצורך עדכון ועידון של עמדתו.
 
לעקרון הצוות היבט נוסף המייחד את עבודתנו, שכן פיתוח תוכניות לימודים או הדרכה ממילא מחייב שיתוף בין מספר התמחויות. ביניהן: מומחה התוכן, מומחה קוריקולרי ומומחה מתחום היצירה והעיצוב.
 
עבודת הצוות הכרחית בשלב הראשוני של היכרות עם הפרויקט וגיבוש תוכנית עבודה,
וכן בשלב שלישי, לאחר תחקיר התוכן, בעת קביעת תוכן העניינים של המוצר.
 
 
5. עקרון הפשטות: הפתרון הנכון ביותר הוא זה הפשוט ביותר
בהתאם לתפיסתנו את הידע כנבנה (מערך קשרים בין-עצביים), הרי שמהלך העברת הידע יהיה היעיל ביותר במידה והוא ישתלב במערך הידע הקיים אצל קהל היעד, וינצל אותו.
מורכבות יתר של הפתרון הדידקטי אינה מעידה על מקצועיות אלא על התעלמות מהידע הקיים אצל הקהל.
כך גם לגבי מעביר הידע והחובה להציע לו דרך פעולה פשוטה להפעלה. מורכבות של עזרים מתודולוגיים, כגון עודף דפי מידע וכרטיסיות, תגרום לטווח רחוק לזניחת הפתרון המוצע.
וכך גם לגבי מזמין העבודה. ככל שלמזמין קל ליישם את הפתרון, כך הדבר מעיד כי היטבנו לזהות את הדרך שבה הוא תופס את התכנים.
 
לסיכום – אם יש מספר פתרונות דידקטיים הרי זה שהוא פשוט מכולם, הוא גם הנכון מכולם.
 
 
6. עקרון הצניעות והגמישות: בקרה פנימית ובקרה מצד הלקוח הם הכרחיים
בהתאם לתפיסתנו את הידע כנבנה (מערך קשרים בין-עצביים), הרי כל פיתרון הוא מוגבל לניתוח שבוצע ולצוות שהשתתף בניתוח. בהחלט סביר שצוות אחר בזמן אחר היה מגיע לפתרון אחר. מכאן שיש להעדיף היגדים כגון "כן, וגם..." על פני "לא יעלה על הדעת", ומכאן גם שביקורת הדדית (בתוך הצוות) וביקורת מצד הלקוח הן מרכיב הכרחי בתהליך העבודה.
 
 
7. שלבי עבודה שכיחים
קדם פרויקט:
   א. מפגש ראשון (בלתי מחייב) עם הלקוח, במקום שבו יבצע הלקוח את ההעברה (סביבת העבודה שלו).
   ב. הגדרת המוצר ותהליך העבודה הצפוי באמצעות כמה שיותר חברי הצוות.
   ג. הצעת מחיר המבוססת על פירוט כל המשימות בתוספת תקורה ורווח.
   ד. קביעת לוח זמנים ואבני דרך.
ביצוע הפרויקט:
   ה. תחקיר תוכן ראשוני והגדרת הרעיון המרכזי להעברה.
   ו. ניתוח צורכים ויכולות של קהלי יעד וניתוח המרחב (הזירה).
   ז. ישיבה ('פיצוח') רבת משתתפים לקביעת תוכן העניינים של המוצר. 
   ח. פיתוח המוצר ובקרה מול העובדים: תחקירן, כותב, מעצב וכדומה.
   ט. העברת טיוטה ללקוח ולפחות שלב אחד של הערות ותיקונים.
   י. הפקה, ביצוע או הגשה, בהתאם לפרויקט.
סיכום פרויקט:
   יא. ישיבת סיכום.
   יב. תיעוד הפרויקט.