צרו קשר: 03-7369426

נחזור אליך:
שם:
טלפון:
דוא"ל:
תכנון

אסטרטגיית תוכן בצוות הדידקטי

18.12.2011 |

המאמר מציג את שלבי עבודה בעת תכנון אסטרטגי של התוכן (תוכנית אסטרגיית תוכן), המוכרת גם בשם: ניהול תוכן, עיצוב תוכן, פיתוח תוכן או ארכיטקטורת תוכן (ארכיטקטורת מידע)

המונח הלועזי content strategy (אסטרטגיית תוכן) מהווה מושג על למספר מושגים נהוגים בעולם הפצת התוכן: 
   עיצוב התוכן content design  
   תכנון תוכן content planning
   ניהול תוכן content management
   פיתוח תוכן Content development
   ארכיטקטורת תוכן
  
  
נוותר על האבחנה בין המושגים, שכן באופן כללי, לכולם כוונה מרכזית אחת:
להציג בפני קהל היעד תוכן משמעותי.
כלומר, שקהל היעד ימצא בתוכן עניין, ושמפרסם התוכן ירוויח מכך משהו.
  
    
ובמילים אחרות – התוכן אינו עומד לעצמו, אלא הוא אמור לשרת אינטראקציה, או חווית התנסות כלשהי בין הקהל לבין בעל התוכן.
חוויה שתניב תוצר גם למוסר התוכן וגם למקבל התוכן.
 
דרישה בסיסית זו הייתה נכונה תמיד, אולם נחיצותה גברה עם הגידול והגיוון במספר אמצעי ההפצה של תוכן, במיוחד באינטרנט.
צריך לברור מה רוצים לומר, למי, באיזה מרחב ואמצעים ולאיזו מטרה.
 
 
ללא תוכנית אסטרטגיית תוכן נמצא עצמינו:
1. רותמים את העגלה לפני הסוסים: משקיעים זמן וכסף בשלב הביצוע (עיצוב, תיכנות והפקה) מבלי שהדרכנו את אנשי הביצוע בצורה ברורה מה עליהם לעשות.
2. משחררים את הסוסים לדהור כרצונם: טובעים בים של תכנים, שגם אנחנו – לאט לאט – מפסיקים לשלוט בו.
3. משאירים את המושכות בידי הנוסעים: מקווים שקהל היעד כבר יבין בעצמו, את מה שאנחנו התקשינו להסביר לו.
 
 
 
תוכנית אסטרטגיית התוכן כוללת את השלבים הבאים: 
 

 
 
1. מה יש לומר?
בחינת עולמות התוכן (תחומי הדעת) שמתוכם נגזר התוכן. למומחה התוכן (לעיתים נקרא אוצר) תרומה חשובה באשר להיקף התוכן, רמת הפירוט ורמת הדיוק שלו. תחקיר התוכן המלא הוא המסד לכל פעולה, שכן רק בעקבות הבנה מעמיקה של טיבו של התוכן, ניתן לבצע (בהמשך התכנון) את הקיצורים והוויתורים הנדרשים.
בורות אינה בסיס עבודה.
 
 
2. למה זה חשוב? מה רוצה בעל התוכן?
במסגרת תוכנית אסטרטגיית התוכן יש לראיין את כל אחד מבעלי התפקידים השותפים להפצת התוכן ולברר מה הן מטרותיו וכיצד הפצת התוכן אמורה לשרת מטרות אלה.
למשל, בעקבות החשיפה לתוכן:
מה הוא רוצה שקהל היעד ידע?
מה הוא רוצה שקהל היעד יעשה?
מה הוא רוצה שקהל היעד ירגיש?
 
 
3. מי קהל היעד?
מעבר לזיהוי והגדרה של קבוצות קהל היעד, יש לברר עבור כל קהל שאלות כגון: מה יכולותיו של קהל היעד? מה הידע הקודם שלו? מהם צרכיו? מהם ציפיותיו? כמה זמן עומד לרשותו? מה הוא מוכן לעשות למען רכישת הידע? מה האינטרס שלו ברכישת התוכן? 
 
 
4. באיזה סביבה (זירה) יופץ התוכן?
הזירות להפצת התוכן הן רבות, וכל אחת מהן מחייבת להתאים את התוכן למאפיינים שלה. כך למשל סביבת מחשב, מכשיר נייד, ספר, הרצאה בכנס, תערוכה ותצוגה, שיחה בפגישה אישית, סביבת העבודה ועוד.
 
* ראו להרחבה במאמר: מיפוי אמצעי העברה של תוכן 
 
 
5. הערכה
הערכה מקדימה: בוחנת את המצב לפני הפצת התוכן ומגדירה את נקודת ההתחלה של ההתערבות.
הערכה מעצבת: בוחנת את תהליך תכנון התוכן והפצתו הניסיונית (קבוצת מדגם למשל), לשם עידון (fine tuning) של הפתרון.
הערכה מסכמת: בוחנת את הפתרון או המוצר לאחר הפקתו לצורך שדרוג עתידי ולשם קבלת משוב על מידת ההצלחה של תהליך הפצת התוכן.
 
 
6. הפתרון – המסר והאמצעי
זהו התוצר של תוכנית אסטרטגיית תוכן.
על בסיס חמשת מקורות המידע שהוזכרו ניתן להגדיר את המסר (או המסרים) שאותם רוצים להעביר לקהל ואת האמצעי (או האמצעים) שמומלץ להשתמש בהם.
במילים אחרות:
האמצעי שבאמצעותו תיווצר חווית התנסות אצל קהל היעד - שבעקבותיה ירכוש הקהל היעד את המסר שנקבע.
מכאן, ניתן לגשת לשלבי הביצוע כגון עיצוב והפקה.